בדיון ערעור אזרחי במחוזי ירושלים בפני השופט דוד גדעוני, הגעתי בליווי חבר שיעיד במקרה הצורך, השופט פנה לבא כוח המשיבה ואמר לעברי זה משהו משפטי, אתה לא עורך דין ו. נקטע בא כוח המשיבה אמרה אל תדאג לו… והוא הגיב בהינף יד מכיוון מעלה כלפי מטה השולל דבריה לחלוטין, והמשיך..
בפסק הדין בערעור בסעיף 4 כתב כי פס"ד של השלום נסמך בעיקרו על ממצאי עובדה ולא דרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאים עובדתיים.
לפנכם החלטה קודמת באותו תיק של כבוד השופטת תמר בר אשר – קביעות עובדתיות
אז למי כוונה תנועת היד של השופט גדעוני ? האם כלפיי ? האם כלפי כבוד השופטת בר אשר ?כלפי בא כוח המשיבה כלפי היועמ"ש ? כלפי החוק ?
מכיוון שהבנתי מההחלטה, כי המשפט מכור מיותר, התנסחתי בבוטות, וגם לקביעה וגם לממצא וגם לראיה וגם לאיך שיקרא לה השופט גדעוני. לפני שפסק !
ציטוט חלק מעיקרי הטיעון הבוטה:
אם כן, לשופט מותר לשנות ממצאים עובדתיים ע"י קביעות עובדתיות שקריות, וכידוע ערכאת הערעור לא "מתערבת!". הקביעות שקריות וזו עובדה! בתאריך 29/5/2019 התברר שלכאורה עו"ד גדעוני מיצג את העירייה והשופט גדעוני קיבל לידיו את התיק, מה גם שעו"ד גדעוני שותפו של שפירא הבכיר בלשכת עורכי הדין!
סוף הציטוט, למעשה ממצא עובדתי או קביעה עובדתית היא: גדעוני מודע להחלטה של כבוד השופטת, והופך את החלטתה בהתפלפלות… אולי להמחיש לי כמה אני לא מבין ? עד כי אינני יודע להבחין משפטית בין קביעה לממצא ו….. – מה עם כבוד השופטת ?
לא הבנתי עד עכשיו מה הוא רוצה ממני, אני לא אמרתי שאני מבין משפטים, הצד שכנגד אמר אל תדאג לו, – הוא בפס"ד מציין שוב ושוב כי אני לא מיוצג ומנסה להעמיד אותי על ההבחנה בין שפת העם הנחות אני וכמוני, לשפת עורכי הדין המשפטנים השופטים המלומדים והמשכילים ?
אבל אני מסכים, אני סך הכל העתקתי פסיקות והנחיות והלכות שלא ניתנים לפרוש משפטי להלן תצהיר שלי
במקום שיציין כי אני לא מיוצג וינסה לעזור, הוא מתווכח משפטית עם עמיתיו והיועמ"ש החוק הדין ומנסה לפרש דקויות תוך כדי השמטות מהותיות בכדי לדחות את עמיתיו ! והוא נותן לי להרגיש כאילו הוויכוח מולי ? מצד אחד מבטל אותי, מצד שני מנסח פסה"ד כאילו כתב הגנה לערעור בו הוא מתמודד מול בכירי הערכי דין בארץ – הלו זה רק אני.
אז ככה, לפי שפת העם הינף היד של גדעוני הוא לכאורה זלזול בבעלי השכלה נמוכה, שהעתיקו החלטה של שופטת.
לפי שפת המשכילים, עבר זבוב שהפריע לשופט והוא סילק אותו עם היד !
עוד העיד בפניי, השופט גדעוני כי אין לו קשר לצד שכנגד, והוא הגון, ואין שופטים מושחתים ושקרנים, הוא פנה אליי ישירות בעיניים מפני שחש שאין לי אמון בבית המשפט!
אז מבחינת דעתי המשפטית לאחר שבחנתי ושמעתי את השופט גדעוני קבעתי כי בעדותו לא הניח יסוד לטענותיו. אבל אני לא עורך דין, אז מבחינתי האישית לא שוכנעתי, במיוחד לא אחרי פסיקתו ההזויה עליה יסופר בקרוב.
עוד מסקנה – פס"ד של השלום כל כך הזוי סותר את עצמו, מביא עובדות דינמיות קביעות דינמיות עד כדי כך ששני שופטים מחוזיים לא מבינים אותו !
מה זה ממצא או קביעה דינמית (שקרית) לדוגמה לצורך חישוב טענת התיישנות התאריך הוא 9/2010
לצורך חישוב הסכום התאריך הקובע הוא 7/2009 ? לפחות !! אחת מהממצאים או הקביעות שקרית וזה עובדה ! כמובן כל פס"ד בנוי ככה !
זה בשפה המקצועית של גדעוני נפלה טעות ? או בסגנון..
איך ? זה שני טעויות, שני הממצאים שגויים באותו נושא, שהוא היחידי בו דן השלום, אז בדבר יחידי לטעות פעמיים ??
השלום לא נתן החלטה על שיהוי, השלום דן רק בטענת התיישנות, פסק התביעה הוגשה בשיהוי רב, ולא נתן החלטה על טענת השיהוי מפני ש"לא ידע" או "לא הבחין" או "אי הבנה" כי סעיף השיהוי בתוך חוק ההתיישנות, ועליו לתת החלטה לטענה זו ! מכאן מובן מדוע שני שופטים מחוזיים מפרשים השלום כל אחד בצורה שונה.
גדעוני למרות הקביעה של השלום, דוחה את טענת השיהוי כי לא הוכחתי ויתור מצד התובעת, ואו התנהגות המראה על ויתור ? הוא לדעתי ביצע "חאווה" בפוסט הבא יסופר איך מוכח אפילו בתצהירים וברשומות מוסדיות מצד התובעת המראה "אשכרה" על ויתור, והוא אומר הפוך בניגוד לאיך שתקראו לזה ראיה עובדה ממצא ממצא עובדתי קביעה ו….
לשיטתו של גדעוני אין מונח קביעה/ממצא עובדתית שקרית בשפת עורכי הדין והמשפטנים, מפני ששופטים לא משקרים, מקסימום טועים, טענה כזו שהיא חמורה ביותר – שופט קבע קביעה עובדתית שקרית ! שופט בדה/שינה ממצא עובדתי ! אין כי זה לא קיים, למה יש ערכאת ערעור ?
סיפור/ מאמר זה נכתב לצורך הבעת מחאה כלפי בית המשפט, זה סיפורי האישי, אני מביע כאן את דעתי, כפי שאמר הנשיא ריבלין אנו בעידן של שפוט את השופטים ! !
בקורת מערכת המשפט בקורת עיריית ירושלים 