תחושתי שבית המשפט אומר לי זה "חאווה" גזל מה תעשה ?

עו"ד ועובד עירייה הגישו נגדי תביעה בגין שכר לימוד גני ילדים לכאורה בשם עיריית ירושלים.

מה הייתה השאלה ששאלה אותי הרשמת סמאח סאבר מסארווה ?

שאלה: האם שילמת החוב ?

תשובה: ממה מורכב החוב, הם אומרים חוגים ו… לא היה ולא נברא אז על מה בדיוק ?

מסארווה בטון שולט שואלת בחצי כעס,  לא צריך לפרט אין זמן, זה 16,000 שרשום,  נקרא לזה אגרת חינוך שילמת ?

תשובה: לא.

הרשמת שואלת שאלה שהתשובה אליה נמצאת בכל טענותיי !! ??

זה ה 16,000 שנמצא שם והיא מגדירה אגרת חינוך, מורכב אך ורק משכר לימוד בשעות הפעילות הרגילה של הגן, וזה טענתי כל הזמן שלא שילמתי ! למה שאלה שוב ? הגיעה לא מוכנה ??

והנה באה ההנחתה, שואלת למה לא שילמתי ?  תשובה מצב כלכלי לא טוב.

שוב מה חדש ולמה שאלה, האם סמאח סאבר מסארווה התרשלה והגיעה לא מוכנה לדיון ?

(הפניה- עו"ד ניר שמחוני על הרשם ועל עו"ד ליאור שפירא בסוף מאמרו על תחלואי הוצל"פ !)

אם כן, מדוע שאלה שאלות שיש עליהן תשובה ברורה בטענותיי לרבות תצהירים ובזבזה זמן ?

היא עשתה בזה שימוש בפסה"ד ופסקה שאני מודה שלא שילמתי ולכן עליי לשלם !

אם הייתה קוראת את טענותיי, הייתה יכולה לפסוק בדיוק אותה פסיקה על סמך טענותיי בכתב!

מדוע ניהלה דיון הוכחות ? יכלה לצטט מתצהיר שלי ולא מפרוטוקול !

משפט לא הוגן – הרשמת עושה שירות לקארו שמיוצג ע"י ליאור שפירא ! ולא שואלת אותו כלום ממה שהוא מודה!

אחרי שחקרה אותי, חייבת היית לחקור את הצד שכנגד ועל אותו משקל לשאול כדלקמן :

מר קארו אתה מאשר שהילד היה בגן שלוש שנים מבלי לשלם?  תשובתו תהיה כן.

שאלה – למה לא הפסקתם את ביקורי הילד בגן ?

תשובה – כל תשובה שלא תינתן לפי החוק אין לו לעו"ד שפירא ואו לעירייה זכות לתבוע !

מונח מול עיני הרשמת הסכם התחייבות, בהסכם כתוב שאם תשלום אחד חוזר, העירייה חייבת להפסיק ביקורי הילד בגן ! תשלום ראשון חזר ב 7/2009 לפני פתיחת שנת הלימודים.

ראש העירייה הקודם, בזמן המחאה החברתית, יצא והודיע כי הוא יעניק חינוך חינם כמתחייב, ויבטל החיובים עבור שכר לימוד משנים קודמות! הודעה למפגינים מכיכר ספרא ולעיתונות. מעבר לזה, העירייה בחרה להמשיך לקבל הילד לגן מבלי שאלם ! אין זכות אחרי 10 שנים להתחרט ולדרוש תשלום! זה מעשה בית דין, החלטה מנהלית להמשיך ביקורי הילד לגן היא החלטה מחייבת שדינה כפס"ד, אחרי 10 שנים העירייה מבקשת מבית המשפט לשנות החלטה קודמת שלה ללא שום סיבה, כבר ניתנה החלטה לפני עשור! אין עילה לתביעה! והעירייה מודה !

אם היה משפט הוגן  –  אחרי הבירור הרשמת תכתוב פס"ד ששם יש הודאה של העירייה כי אין עילה לתביעה, ואני מודה שלא שילמתי, עכשיו שתכתוב פס"ד!

למען הסר ספק, השאלות שהרשמת לא שאלה, אני טענתי בכל טענותיי לרבות כתב הגנה בקשה לדחייה על הסף והתנגדות לביצוע הוצל"פ, ועו"ד שפירא שמר על זכות השתיקה!

לטענותיי הוספתי רשומות מוסדיות שהם ראיה ותוכנם הוא עובדה ושאותם מסר שפירא! המוכיחים כי יש כאן מעשה בית דין, והתחרטות בכדאיות עסקה!

הרשמת לא דנה כלל בטענותיי מפני שאני מודה שלא שילמתי ?? למה בזבזה לי את הזמן במשפט סרק !  סמאח סאבר מסארווה אף הגדילה לעשות ולא פסקה אם בקשתי לדחייה על הסף נדחית או מתקבלת, לא דנה כלל בטענות הסף ולא פסקה וההסבר היחידי שמתקבל על הדעת כפי שרשמה בפסה"ד  –  אני מודה שלא שילמתי.

שאלות אלה ואחרות היא לא טרחה לברר בכלל !   כי אני מודה שלא שילמתי ??  אני לא מבין למה היה משפט בכלל ?

יתרה מזאת, קארו מעיד בפניה כי העירייה מעולם לא שלחה לי מכתב דרישה לתשלום, והמכתב היחידי שנשלח אליי הוא מעו"ד שפירא !

הוא גם מצהיר כי שאר פקידי עיריית ירושלים שעוסקים בגבייה לא יכולים לראות את החוב !

לדעתי ללא ספק יש פה ראשית ראיה להתחזות וגנבה, מפני שלא הגיוני שהעירייה תחליט החלטה ואחרי עשור תחזור בה מהחלטתה ללא סיבה, לא הגיוני שלא נשלח דרישה לתשלום, לא הגיוני שהעירייה לא רואה את החוב, לא הגיוני שבדף פירוט חשבון כתוב החוב הוסדר. הרציונל מהנתונים שהעירייה לא תובעת ולא צד בעניין !

הכי מתקבל על הדעת שלכאורה עו"ד שפירא ומר קארו מתחזים וגונבים ולא מציגים ייפוי כוח !

כל הנתונים מונחים לעיני הרשמת, והיא בשלה:-   מודה שלא שילמת, תשלם !

התחושה שנשארה בי היא שהרשמת מודיעה לי כך אני רואה שלפי החוק אתה לא צריך לשלם נו אז מה ? למה החוק קובע ? אני רואה ראשית ראיה שהכסף כלל לא יגיע לעירייה, נו אז מה חשוב לאן הולך הכסף ? אני קובעת ולך תטחן מים, מה תעשה ? בערבית זה נקרא "חאווה".

הגשתי ערעור שיתנהל ב 9/2019, ובערעור אני מסביר (התחזתי) כי עדיין אין לי אפשרות לשלם לעירייה ואין בעירייה אף פקיד שיכול לקבל ממני תשלום, גם אחרי פס"ד הכסף ישולם רק לעו"ד שפירא.

לדעתי הרשמת לא ראויה לתפקיד !

זה עוד ההתחלה חכו להמשך….